נראה שלפחות בחלקה הראשון של התקופה ישראלים עדיין מאמינים בנדל"ן. ברבעון השני של 2020 לא ראינו ירידת מחירים משמעותית בשוק הדירות אך כן ניתן לדבר על תחילתה של מגמה של ירידת מחירים בפריפריה. כשיתבררו הנתונים של הרבעון השלישי נוכל לדבר לעומק יותר על מגמות ברורות. הקורונה יצרה חידוד של פערי מעמדות בישראל ולכן באזורי הביקוש יש פעילות טובה בשוק הנדל"ן אך בפריפריה איפה שנמצאות אוכלוסיות שנפגעו ניתן לראות ירידת מחירים. התחדשות עירונית שמתעכבת מאוד עד נעצרה בתוכניות תמ"א 38 – למרות שענף הבנייה הוחרג כענף הכרחי הפעילות בו נפגעה מאוד ולכן בנוסף לעיכובים באישורים ובתכנון אנו רואים גם עיכובים בבנייה. עוד שני גורמים שעלולים להביא ללחצי ביקוש ניתן לציין גם את הריבית האפסית במשק ואת הקושי העצום בהבאת כוח אדם מקצועי לעבודה בבנייה בישראל. מנגד יש את המיתון ושיעורי אבטלה גבוהים. השילוב הזה מביא לחוסר ודאות גדול שכנראה יביא לירידות מחירים מוגבלות בפריפריה ושמירה על אותה רמת מחירים באזורי הביקוש.
ההיענות של קבלנים למכרזים באזור המרכז משקפת עדיין את מצב הטרום קורונה. אם מסתכלים אל מעבר לחיסון או לקורונה באזור 2022 הצפי הוא לחזרה לשגרה לצד גרעון גדול שעלול להביא לצמצום הוצאות. אם אכן תסתמן יציאה מהמשבר אז שנת 2021 תהיה ללא ספק השנה של ההזדמנויות בשוק. שוק השכירות איבד לפי ההערכות בשנים האחרונות כעשרים אלף יחידות דיור פוטנציאליות בין היתר לדירות אירבנב שחזרו לשוק בתקופת הקורונה. עם זאת חלה ירידה לאחר הסגר הראשון שגרמה להתייצבות המחירים בסדר גודל של 10%-15% פחות בעיקר באזור תל אביב. ככל שמתרחקים מתל אביב הירידה היתה קטנה יותר. אם באמת תהיה חזרה לשגרה לקראת 2022 אז אנו צפויים לראות חזרה של המחירים לרמתם הקודמת ושוב כנראה שזה יקרה רק לקראת 2022. לא התייחסנו כאן לנדל"ן המניב היינו מסחר ותעסוקה משום ששם המצב הרבה יותר קשה והרבה יותר מורכב ונראה שהקורונה יצרה מגמות ארוכות טווח בכל הנוגע לעבודה מרחוק ובילוי מחוץ לבית שלא ברור כיצד יתייצבו לאחר השגת החיסון.